<h1>ספר התדיר הלכ' הריאה סימן ס"ב</h1>
<h2>דף מז.</h2>
ובועה בשיפולי ריאה שאין בשר הריאה מקיף אותה יש אומרים שהיא טריפה. והעולם נוטין להתיר. [ע"ב] וריאה שנשפכה כקיתון כשירה. אך שיהיו סימפוניה קיימים.
ריאה שניקבה במשהו טריפה. אמר רבה ה' אוני אית לה לריאה תלתא מימינא ותרתי משמאלא, אי חסיר אי יתיר אי חליף טריפה. ולית הילכתא כותיה ביתירות, אבל בחסיר וחליף הילכתא כותיה. ויותרת כל היכא דקיימא בדרא דאוני כשירה. אבל מגבה אפילו כטרפא דאסא טריפה. ואם חסרה אחת מן האונות לצד ימין יש אומרים שהענוניתא משלמת עמהן וכשירה. ורש"י מטריף לה, דהא לא קיימא בדרא דאוני. ואם חסרה מצד שמאל טריפה ואין מגמגם בדבר. ואם נמצאו בריאה ב' ענוניות יש מתירין בין מימין בין בשמאל. ויש מטריפין משמאל. ואחר שראינו שהעידו לפני רבינו אפרים שרוב הבהמות שלהן יש להן ב' ענוניות ראוי לסמוך על דבריו וכמו שנחשבת אם חסרו מן האונות של שמאל.
<h2>דף מז:</h2>
וריאה שנשתנה מראיתה למראה בשר למראה כרכום או למראה שחור טריפה. ואם היא ירוקה כעלי פרישין או כמראה כוחל הדומה לספיר כשירה.
<h2>דף מח.</h2>
ריאה שאין לה חיתוכא דאוני ואין היכר לחיתוכן טריפה. אונות, אומות הגדולות שבריאה הן כנפי ריאה העליונות שאדם מוצא אותם תחילה כשמכניס ידו לבדוק, כל מקום שהן סמוכות או סרוכות בין בדופן בין בחצר הכבד בין בשומן הלב בין בכל מקום, בין בגבן בין בגגן בין בשיפולן טריפה. וסימן בידך [במדבר כ"ה] ראש אומות בית אב במדין הוא. ופי' במדין הוא איש מריבים לחרחר ריב. ואם האומה סרוכה לאונא יש אוסרין ויש מתירין. ומנהג קהל רומי להתיר כרש"י. והאונות הקטנות הסרוכות בלב או בגרגרת או בשומן הגרגרת בחזה או בשומן החזה או בשומן השדרה טריפה בין סרוכות מגבן בין בגגן בין בשיפולן. ואיזהו חזה מן הקשרים ולפניהם מקום שהוא חסרונם. אבל סרוכות לדופן, בין בצלעות בין בבשר שבין הצלעות בין בגגן בין בגבן כשירה, שזהו מקום ריבותייהו. ומנהגנו עתה בצלע לבדו להטריף בלי מחלקות. אבל בצלע ובשר נהגו להתיר, ובצלע לבד להטריף כדברי הרמב"ם ז"ל. ושתי צלעות מכאן ומכאן שאצל החזה דינן כחזה, ואם נסרכו שם טריפה. ואם נסרכו האונות זו אצל זו אשה אל אחותה שבצדה וראשיהן פרודים מלמעלה כשירה. אך שלא תהא מורכבת על גבה. וכל שכן אם היא מורכבת על גב חבירתה שטריפה. ואם נסרכה אונא ימנית עם שמאלית או נסרכה אונא שמאלית בדופן ימיני או אונא ימנית בדופן שמאלי טריפה. עינוניתא דורדא כל היכא דסריכא טריפה.
וריאה שהעלתה צמחים ובועות כשירה. ואם יש בה ב' בועות זו אצל זו, אם שופכות זו לחברתה כשירה, ואם לאו טריפה.
